Skip navigation

את הטיול שלי ליפן עשיתי בספטמבר-אוקטובר 2012, לפני שנתיים. זה היה טיול של כחודש בסוף תקופת הקיץ-תחילת הסתיו. עדיין היה חם ובעיקר לח, אך הבנתי שאי אפשר לצפות למזל אוויר טוב יותר בתקופות אחרות של השנה. ביקרתי בעיקר בטוקיו, אוסאקה וקיוטו. במהלך הטיול פגשתי מספר חברים פה ושם אבל בגדול יצאתי אליו לבד.

יפן היא ארץ מאוד כיפית לחובבי אנימה, מנגה והתרבות היפנית.

אם מישהו שאינו חובב אנימה ואין לו קשר ליפן ישאל אותי אם כדאי לנסוע ליפן או מה יש לעשות ביפן, יהיה לי קשה לענות לו. לא מצאתי שם דברים יוצאי דופן במיוחד שכל אחד/ת חייב/ת לראות. מצד שני, לא טיילתי במקומות רבים ואין לי הרבה נסיון בארגון טיולים. מה שכן, למי שכן מתעניינ/ת בתרבות יפן, אנימה ומנגה, יש לי כמה דברים לספר:

Akihabara

הימים הראשונים שלי ביפן היו לא קלים. לא ידעתי בדיוק לאן ללכת, כאבו לי הרגליים, לא הכרתי את האזור ולא ממש היה לי עם מי לחלוק את חוויותי. אבל אחרי כמה ימים מתחילים להתרגל לסביבה ולאווירה. ביפן הרגשתי שונה מבארץ. אני לא חובב גדול של תרבות פופולארית ישראלית או מערבית, אני לא נוהג לצפות בטלוויזיה כי אין שם דברים שמעניינים אותי, או להאזין לרדיו כי לא מתנגנת שם מוזיקה שאני אוהב וכו׳. אבל ביפן, אחד הדברים הראשונים ששמתי לב אליהם, זה שאני כן חובב של התרבות הפופולארית ביפן. אני נכנס לחנות ספרים וברקע מתנגן שיר של ספיץ או באמפ אוף צ׳יקן. אני עומד בתחנת רכבת ורואה פרסומת של ניצ׳יג׳ו, הולך ברחוב ורואה פוסטר של מאדוקה והידמארי סקץ׳ מתנוסס מבניין גבוה, מדליק טלוויזיה ורואה קוקורו קונקט או גו. האווירה שם אחרת לחובבי תרבות יפן, אנימה ומנגה, תגלו שמלהסתובב ברחוב פתאום תוכלו להיתקל בתחביבים שלכם, בדברים שמעניינים אתכם. וזה משהו שלי, לכל הפחות, לא קורה בארץ.

חוויה נוספת ביפן היא האוכל, האוכל ביפן נהדר וזול. אז הנה כמה מאכלים שאני מאוד רוצה להמליץ עליהם. במקרה ואתם/ן ביפן, שווה לכם לנסות:
יאקיניקו-דון – אחד המאכלים העיקריים שנהגתי לאכול ביפן, בעיקר ברשת ענקית שנקראת יושינויה (סנסיי!). מדובר במנה של פרוסות דקות של בשר בקר עם בצל על מצע אורז. מנה מאוד זולה וטעימה. במיוחד עם מרק מיסו בצד. המנה, כולל המיסו, עלתה לי 480 יין.
קארי גיודון – גם ברשת יושינויה, קארי ובשר גיודון על מצע אורז.
סושי – כמובן. סושי ביפן יכול להיות מאוד יקר ומאוד זול. אני אכלתי בעיקר בקאיטן-זושי – מסעדות בו יושבים על מן בר-מסוע שכזה, ומנות סושי מסתובבות על המסוע. אפשר גם לבקש מהשפים שעומדים ומכינים את הסושי באמצע הבר מה שאתם/ן רוצים/ות מהתפריט, שמורכב בעיקר מניגירי (לפחות איפה שאני אכלתי). המחירים נעים במקומות כאלה, כמו בסושיה שבקומה השמינית שביודאבאשי אקיבה או בתחנת קיוטו, בין 100 יין ל500 יין למנה (שני ניגירי), וניתן להבדיל בין המחירים של כל מנה לפי הדוגמה שעל הצלחת עליה היא מוגשת. בתפריט יש פירוט של כל מנה וצלחת בד״כ.
סוקיאקי – אני אכלתי סוקיאקי בסגנון שאבו-שאבו בקומה השמינית של יודאבאשי אקיבה, לצערי חיכיתי ממש ליום האחרון עד שאכלתי שם וחבל, זו הייתה אחת הארוחות היותר טעימות שאכלתי. במסעדה אפשר להזמין כמות מסויימת של בשר (200 גרם למשל) המגיע ברצועות דקיקות לפני בישול, בופה אכלו כפי יכולתכם/ן המכיל אורז, אטריות (ממליץ מאוד לטעום מהאודון!) ירקות ועוד, שתיה חופשית במידה ואתה בוחרים לשלם סכום סמלי של כ100-200 יין, ושתי ביצים. בנוסף תקבלו מעין סיר עם מים רותחים ורוטב סוקיאקי בו תבשלו את הארוחה שלכם. מדובר בארוחה נהדרת ואחלה חוויה, ממליץ בחום.
קרפ – הקרפים ביפן שונים מהקרפים בארץ. יש מגוון גדול של דברים לשים בהם- פירות, קצפת, קאסטארפ, שוקולד, גלידה ועוד. אפשר למצוא הרבה כאלה בהאראג׳וקו והם עולים בסביבות ה300-500 יין. מאוד ממליץ לנסות.

יש עוד המון מאכלים טעימים לאכול ביפן אני מאוד מאוד ממליץ לנסות כל מני דברים. בנוסף יש לא מעט מסעדות בהן יש מודלים מפלסטיק של המנות שמוגשות במסעדה שנראים אמיתיים לגמרי. יש גם הרבה דברים מאוד טעימים וגם ארוחות לחימום במיקרו (שאפשר לחמם במקום) בקונביני שפזורים בכל מקום.

מבחינת תחבורה, התחבורה הציבורית ביפן מאוד מוצלחת, במיוחד בטוקיו. יצא לי בעיקר להסתובב על הקו ההיקפי של טוקיו (היאמאנוטה שמסומן בד״כ בצבע ירוק) שעובר ברוב התחנות המרכזיות בטוקיו ומגיע בערך כל שתי דקות (!). מחירי הכרטיסים נעים בין 120 יין ל280 יין אם זכרוני אינו מטעה אותי. עם חישוב פשוט רואים שאין ממש סיבה לקנות JR PASS, המקנה נסיעה חופשית לשבוע/שבועיים/שלושה בהרבה מאוד קווי רכבת ביפן – כולל השינקנסן, בשביל לנסוע בטוקיו וכי עלות הנסיעות לא תגיע לסכום שתוציאו על כרטיס כזה. מה שכן, שווה להוציא סויקה, שזה כרטיס הניתן להטענה ואפשר לשלם איתו בכל מני מקומות – גם בתחנת הרכבת.

כדי לחסוך קצת כסף, במקום לקחת את השינקאנסן מטוקיו לקנסאי ובחזרה, לקחתי אוטובוסי לילה וכך חסכתי גם בעלות הגבוה של נסיעה בשינקאנסן (למרות שבטח פספסתי חוויה בפני עצמה), וגם חסכתי בעלות הלינה של כל לילה. בכל מקרה, בערב בו הייתי צריך לקחת את האוטובוס חזרה לטוקיו הלכתי לסנטו, שכן הצ׳ק אאוט התבצע בצהריים ולא הייתה לי גישה למקלחת אחרת. זו הייתה חוויה דיי מעניינת ופתרון לא רע בכלל.

מבחינת הבדלי שפה, כמעט וכל האנשים שתיתקלו בהם לא ידעו אנגלית. אם אתם רוצים לשאול מישהו/י ברחוב משהו או להזמין אוכל במסעדה, כנראה שתצטרכו לדבר ביפנית. אז זה דווקא זמן טוב להתאמן קצת על היפנית שלכם/ן. למרות זאת, כמעט כל טוקיו משולטת באנגלית, אז מהבחינה הזאת לא תהיה בעיה.

יש הרבה איפה להסתובב ביפן כדי לצוד מרצ׳נדייס. בעיקר באקיהבארה, שזו כמעט עיר שלמה שמתעסקת בתחביב שלכם/ן. אפשר למצוא הרבה מאוד חנויות עם הרבה מאוד מרצ׳נדייס הכולל בלו-רייז, מוזיקה, פיגרים, דאקימאקורות ועוד.
יודאבאשי אקיבה – החנות שדיברתי עליה מקודם בהקשר של אוכל, היא מעין כלבו ענקי עם 8 קומות ובו כל טוב. יש שם בערך הכל.
בוק-אוף – מנגות, מוזיקה ומשחקים בזיל הזול. רק תזהרו שלא תקנו יותר מדי שהגלגל של המזוודה שלכם לא ישבר ותצטרכו לסחוב מזוודה עם איזה 7 קילו משקל עודף במעלי המדרגות בתחנות הרכבת כי אין בטוקיו הרבה נגישות לנכים.
סופמאפ – רשת של כמה חנויות באקיבה כשלכל אחת יש מן נושא משלה.

יש עוד הרבה חנויות לכל מני קהלי יעד. גדולות, כגון טורה נו אנה, מנדאראקה, דון קישוט ועוד ועוד, וקטנות – שאולי דווקא בהן תמצאו את הדברים שמעניינים אתכם/ן במחירים מוזלים. שווה לטייל ולהסתובב, בעיקר אם יש איזה משהו ספציפי שאתם/ן רוצים/ות ואז החיפוש הופך להרבה יותר מעניין.

ארקיידים זה גם מקום מעניין להסתובב בו. תגלו עד כמה תרבות הארקיידים גדולה ביפן. המחירים לסיבוב בכל מכונה דיי יקרים, אבל יש שם חלליות של ממש. ממכונות משחקים לזכייה בפרסים כמו פיגרים וכו׳ (זו תרמית אני אומר! תרמית!) עד משחקי DRR, מכונות למשחק מאג׳ונג והימורי סוסים. ואם במקרה אתם עם חברים, לכו ביחד לקאראוקה. אפשר להזמין חדר לפי שעה או להישאר כל הלילה (למרות שלא יצא לי לעשות את זה). יש כל מני שירים פופולארים ומאנימה בפלייליסט וכנראה שלא תמצאו מקומות אחרים בעולם עם מבחר כזה.

יש עוד הרבה מה לראות ביפן. גנים יפים, מבנים עתיקים, מקדשים, משחקי בייסבול, הרים גבוהים. ויש הרבה מה לחוות. אני מקווה שנהנתם/ן לקרוא ממה שרציתי לספר לכם/ן, אפילו שהתמקדתי בעיקר בדברים כלליים ופחות במקומות ואתרים קונקרטיים. אפשר למצוא שלל מקורות באינטרנט שיסבירו על יפן ועל מה לעשות בה, ואני רציתי לחלוק קצת מחוויותי הפחות קונקרטיות :)

אני מקווה שתהיה לי הזדמנות לבקר ביפן שוב בקרוב. הייתי רוצה קצת לצאת יותר מהקופסה ממה שעשיתי בפעם הקודמת. ללכת לטייל קצת על הרים (תודה, יאמה נו סוסומה), ללכת לאונסן, לאכול עוד הרבה דברים טעימים ולחוות יותר מחיי הלילה. הסיבה שאני רוצה לחזור ליפן היא לא בגלל שמצאתי שם אתרים מדהימים שאני חייב לראות, אלא בגלל שבתור אוטאקו, יש דברים שרק ביפן אני יכול לחוות.

 

ולבסוף: קצת תמונות


אני מקווה שתסלחו לי על הבלאגן בפוסט ועל טעויות דפוס, דקדוק ולשון. הפוסט הזה התארך לי מדי ופשוט לא היה לי כוח לעבור עליו. אשמח לשמוע תגובות, דעות, שאלות וטענות. לצערי הבלוג כרגע תחת מתקפת ספאם מתמשכת ואין לי גישה לדאטהבייס בשביל להתמודד עם זה. מקווה לפתור את זה בקרוב. אני מקווה שלכל הפחות בפוסט הזה לא תהיה הצפת בספאם ותוכלו לכתוב חופשי. מקסימום, תמיד אפשר לשלוח לי מייל

פוסט זה נכתב כחלק מהקבא״ב תחת הנושא השמיני – טיולים ליפן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים


*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>