Skip navigation

Tag Archives: קהילה

אני לא באמת זוכר באיזו שנה נחשפתי לאנימה בפעם הראשונה, אני חושב שזה היה מתישהו בשנת 2003 כשחיפשתי על אנימה באינטרנט ומצאתי אתר בשם "אנימס" שהיו בו סיקורים של כל מני סדרות אנימה. אחרי התלבטויות רבות החלטתי לראות את הסדרה 'רורואני קנשין' ונדלקתי. לאחר מכן החלטתי להצטרף לפורום של אותו אתר שמצאתי בו היו עשרות הודעות ביום. לאחר זמן התחלתי ללכת למפגשים של אותו פורום ולהכיר אנשים חדשים. מתישהו באחד המפגשים סיפרו לי על פורום אנימה חדש שנפתח בשם אנימה4 והחלטתי לנסות להצטרף. האנשים נעמו לי והתחלתי להתחבר אליהם יותר. זו הייתה קהילה קטנה אך מגובשת. במקביל היו כל מני קהילות שונות שאת חלקן הכרתי בשם כמו תפוז, אנימנגה, אנימה אייאל ועוד.

מתישהו הפורומים התחילו להצטמצם, הפעילות ירדה, רבים נסגרו ובאלו שלא נסגרו כמעט ולא כותבים. הקהילה היחידה שאני מכיר שעדיין קצת פעילה היא אנימה-אייאל. אפילו לאחרונה שיחקתי במשחק נחמד שמנהלי הפורום הכינו בו צריך לנחש איזה דמות יש ליריב שלך. חבל שהוא לא הסתיים בצורה מסודרת.
ובכל זאת, קשה להגיד שכמות האנשים שצופים באנימה וקוראים מנגה ירדה, שכן מספר המבקרים בכנסים נמדד באלפים. אז שאלת מיליון הש"ח (או סתם שאלה שאני שואל את עצמי כבר כמה זמן)  היא איפה מסתובבת קהילת האנימה/מנגה הישראלית ברשת?

 

אחת הסיבות שהתחלנו את הקבא"ב היא כדי לנסות ולשלהב את קהילת האנימה ומנגה בדיונים מעמיקים בתחום ולספק מסגרת ופלטפורמה נוחה לאנשים שונים לפרסם את מחשבותיהם בנושאים שונים הקשורים למדיום וסביבתו. רצינו לראות אם יש אנשים שרוצים לכתוב ולדבר על אנימה ומנגה ברשת. לצערי הרב הפרויקט לא ממריא ופוסטים לא נכתבים. כבר לא כל כך קל למצוא אנשים שרוצים לכתוב על אנימה ומנגה באינטרנט וקשה לא פחות למצוא אנשים שיגיבו לאותם אנשים שכותבים על אנימה ומנגה.

ובעניין אחר, דומה אך שונה, אחד הרעיונות שנתתי כשכתבתי את הפוסט להצגת הנושא "הקהילה הישראלית" של הקבא"ב היה לכתוב על אירועים ופעילויות שהייתי רוצה לראות. אז אם אני כבר כותב, אוסיף קצת על משהו שהייתי רוצה לראות ולהשתתף בו:

הייתי רוצה לראות יותר פאנלים/דיונים בכנסים. למשל כאלה שיש להם נושא מסויים כמו, לא יודע, הסוף של אוונגליון או סדרת הספורט הטובה ביותר, ואולי להביא כמה אנשים מראש שיציגו את דעותיהם בנושא ולאפשר לקהל להשתתף ולהביע את דעתו בצורה מסודרת. אני חושב שאחד הדברים שיכולים להיות הכי נחמדים ומועילים בכנסים הם אשכרה לדבר עם אנשים שאתה לא מכיר על תחביב משותף ואני חושב שפאנלים/דיונים הם דרך מאוד נוחה לעשות זאת. לא צריך לגשת למישהו שאתה לא מכיר, לפצוח בשיחה ולקוות שאתם אוהבים את אותו הנושא. מי שמעניין אותו להתדיין על הסוף של אוונגליון או לשמוע אחרים מתדיינים על הנושא יגיע ומי שפחות, לא. ואחרי ששומעים קצת את דעותיהם של כמה אנשים יותר קל לגשת אליהם ולדבר איתם.

 

נכון לשעה זו אני היחיד שכתב על הנושא הזה לקבא"ב והייתי מאוד שמח לשמוע את דעותיהם של עוד אנשים אז אם יש לכם כוח ויש לכם מה להגיד, אל תתביישו!

לקראת בחירות אמא"י לשנת 2013 חלקתי עם חברי תוך כדי דיון את מחשבותי על הבעייתיות בהתנהלות האירגון ועל הצורה בה אני חושב שהאירגון צריך להתנהל, ואחד מהם ביקש ממני לכתוב על זה פוסט בבלוג, אז הנה אני ואלו שני הסנט שלי בנושא.

 

ראשית כמה דברים שהייתי רוצה לזקוף לזכות הארגון:

1) אמא"י יצרה קופה המיועדת לקהילה, מקופה זו בא המימון לכנסים ולשאר הפעילויות המיועדות לקהילה. קופה זו בעצם מבטלת את התלות בגופים פרטיים,  שצריכים לסכן את ממונם על מנת להרים פעילות למען הקהילה.

2) איכות הכנסים עלתה לאחרונה, יש דגש רב יותר על שינוי ייעול וארגון והעבודה ניכרת ומורגשת.

3) ישנם כל מני פרויקטים שהארגון מארגן, חלקם מהפכניים ממש כמו היוזמה הנהדרת לקניית זכויות שידור של סרט אנימה מיפן והקרנתו בארץ או למשל פרויקט הספרייה.

איפה השיטה נופלת ובעיות שנוצרו בדרך:

1) אמא"י יצר מונופול על יזמות האנימה בארץ. אף אדם לא יסכן את כספו בשביל להרים כנס למשל כי אמא"י למעשה השתלטו על התאריכים העיקריים לכנס ויצרו פאן-בייס רחב.

2) הסעיף הקודם ילד את הגישה החדשה: "למה שאני אעשה? יש את אמא"י." – סירוס היזמות בקהילת האנימה.

3) אנשי ועד אמא"י, 5 אנשים, צריכים להתעסק, מעבר לחייהם הפרטיים, במה שאני קורא לו "קקי": הרמת כנסים, אירועים ויוזמות, לעדכן גרסא לפורום, להקים וויקי אירגוני, בניית אתרים, ועוד שלל פרויקטים שונים ומגוונים שבמקרה הטוב נעשים על רגל אחת ובמקרה הרע לא נעשים בכלל.

4) מה שציינתי בסעיף הקודם גוזל זמן יקר מאנשי הועד ופועלם ומונע מהם להתרכז בעיקר.

 

דעתי בנושא ושינוי חשיבה:

לדעתי אמא"י צריכה לעבוד בצורה שונה ובמטרתם צריכה להיות שונה:

אמא"י צריכים להפוך מגוף פעיל שיוצר ומרים פרויקטים לגוף שמאפשר לקהילה לפעול, כלומר, אמא"י צריכים להפסיק לפעול ליצירת פרויקטים, כנסים ואירועים אחרים ולגרום לקהילה לעשות זאת במקומם, בעזרתם.

המוטיבציה של אמא"י צריכה להיות כזו: לעודד את אנשי הקהילה לחשוב על רעיונות אותם הם רוצים לממש לטובת הקהילה (לדוגמא: כנס, מסיבת קראוקה, תחרות דוג'ינשיים ועוד) להגיע אליהם, להציע את הרעיון ולקבל ייעוץ וסיוע כספי מאמא"י כדי להרים את הפרויקט, כלומר לעודד יזמות ולספק ליזמים את המשאבים להרים פרויקט לטובת הקהילה.

– למה זה טוב?

1) מונופול אמא"י וסירוס היזמות בקהילה יבוטלו – שיטת עבודה זו תעודד את היזמות בקהילה, כל אדם עם רעיון שחשב שמלאכתו תעשה בידיי אחרים יבין שלא כך המצב. אמא"י לא מרימים פרוייקטים, אנשים שבאים לאמא"י מרימים פרוייקטים בסיוע אמא"י ואם מישהו רוצה שמשהו יקרה הוא יצטרך לעשות זאת בעצמו.

2) זמן – ועד אמא"י לא יעבוד על פרויקטים באופן ישיר אלא יקבל נתונים וייתן ייעוץ. דבר שיפחית משמעותית את הלחץ על כל איש ועד שנכון לעכשיו ישנם מספר פרויקטים אותם הוא צריך לבצע בעצמו, יפנה זמן להתעסקות בעיקר.

3) עתיד – נכון לעכשיו גישת ה"למה שאני אעשה? יש את אמא"י" משאירה את עתיד אמא"י והקהילה במקום מפוקפק ("על כרעי תרנגולת"), האם שנה הבאה יהיו אנשים שיהיו מוכנים לשאת בעול הגדול ולהאכיל את כל הקהילה? עידוד היזמות והפסקת עשיית פרוייקטים יכריח את הקהילה להתפתח ויוליד יזמים ומרימי פרויקטים חדשים, משמע – עתיד.

 

כיצד זה יתבצע?

אמא"י יכריזו על הפסקת פעילותם בנושאים כגון כנסים, מסיבות, אירועי פריחת הדובדבן וכו'

אמא"י יפרסמו בצורה ברורה ברחבי הקהילה כי הם מזמינים ומעודדים אנשים בעלי רעיונות הרוצים להרים פרויקטים לבוא ולדבר איתם.

אמא"י יבחנו את הנושא וייתכננו עם היזמים דרכי פעולה להגשמת הפרויקט, במידה ואמא"י הגיעו למסקנה כי הפרויקט ישיים ותורם לקהילה וכי האדם איתו הם מדברים הוא מהימן, אמא"י יממנו את הפרויקט וכל רווח מהפרויקט יוחזר לקופת אמא"י – כיסוי עלויות

אמא"י ימנו אנשים שיתנדבו להיות "סגל אמא"י" להתעסק באחזקה השוטפת של האירגון (בניית אתר, ניוזלטר ועוד) ואנשים המנוסים בפרויקטים שונים להיות יועצים (למשל, מנהלי כנס קודמים יוכלו לייעץ למנהל כנס).

אמא"י יהיו שקופים לקהילה, אם ישנו רעיון קונקרטי, אמא"י יפרסמו זאת ויבקשו רעיונות נוספים או אנשים נוספים המוכנים ורוצים לעזור בנושא, וישמרו על קשר רציף עם הקהילה

אמא"י יעבדו בעיקר כדי לקדם את תחום האנימה ומנגה בארץ וביצירת קשרים ועידוד היזמות בקהילה ומתן עזרה ליזמים בהרמת פרויקטים, הן ברמה הייעוצית והן ברמה הכספית.

 

 

אז מה הקאץ'?

הבעיה בשיטה הזו היא שהדרך היחידה בה ייתכן שגשוג היא אם הקהילה תדאג לעצמה, אם יקומו אנשים, חלוצים, ויגידו "יש לי רעיון! ואני אממש אותו!", סנריו אפשרי הוא שלא יהיה אף אדם שיהיה מוכן להתנדב ולתרום מזמנו למען הקהילה או אנשים בודדים בלבד. אך השאלה היא האם קהילה שכזו שלא תדאג לעצמה, ראוייה לעתיד?

נושא החודש של טבעת האנימה החדשה הוא 'פרויקטים שאפתניים'. לאחר שקראתי את הפוסט של אורי והפוסט של עומר הוא הפינלגר (ולאחר שדרור דחק בי, כהרגלו) אמרתי, טוב. בוא נכתוב משהו על הפרויקט שלי.

 

הרעיון לפרויקט עלה במוחי בסוף 2008 (11 בדצמבר, ליתר דיוק) כשנסעתי באוטובוס מאילת לירושלים כהרגלי בקודש וכנראה שיחקתי בדיאס (או ישנתי, בכל זאת 4 וחצי שעות נסיעה).

אני כבר לא זוכר מה היה הטריגר, בכל זאת זה היה מזמן, אבל פתאום עלה במוחי רעיון: לבנות את הויז'ואל נובל העברי הראשון בעזרת חברי קהילת אנימה4. לא משהו מסובך וארוך, אבל ויז'ואל נובל לכל דבר.

הרי יש לפחות 3 מתכנתים מנוסים בקהילת אנימה4 שעבודה על התוכנה קטנה עליהם, יש גם מישהי שתוכל לצייר את המשחק, אני יכול לכתוב את המוזיקה,וכמה אנשים יכתבו את הסיפור. כל אחד יעשה את שלו ונצעיד את זה הלאה.

התגובה הראשונית שקיבלתי היא "הבעיה הראשונה ברעיון שלך, הוא שבשבילו צריך לעבוד".

 

אז התוכנית שלי לא הלכה כמתוכנן. האדם שהתנדב לכתוב את הסיפור ויתר באותה קלות שהוא התנדב למשימה ומחוסר ברירה נאלצתי לקחת על עצמי את תפקיד כתיבת הסיפור.

גם את מלאכת בניית התוכנה לקחתי על עצמי וזה דווקא משהו שנהנתי לעשות, אבל גם זה נתקל בקשיים קלים – בעיקר בחוסר מוטיבציה לעבוד על התוכנה ולהעלות אותה שלב מתוכנה בסיסית למוצר מוגמר- וזה מאחר שאין באמת סיפור שאותו ניתן לגולל.

מלאכת הציור נדחתה מאחר ואין מה לצייר כל עוד אין סיפור וכך גם כתיבת הפסקול שהרי צריכה להיות מותאמת למצבים המתוארים בסיפור.

 

ולמרות זאת, לאחר כמעט שלוש שנים (וואו!) מהעלאת הרעיון דווקא קיימת התקדמות בתהליך:

1) ברמת התוכנה  –

למרות שהיא אינה מוצר מוגמר אכן בניתי תוכנה שמסוגלת לקרוא סקריפטים , לכתוב טקסט, להשמיע מוזיקה ולהציג תמונות על המסך. זה אולי לא הרבה, אבל הבסיס לתוכנה קיים ועובד.

2) ברמת הסיפור -

יש תבנית כללית לסיפור. הסינופסיס קיים. החילוק לסצנות קיים ואפילו יש איזה תסריט לסצנה או שתיים. הבעיה העיקרית שלי היא שאני לא סופר ולא תסריטאי. איני יודע לכתוב ואיני נהנה מזה, ולכן הייתי מעדיף להשאיר את המשימה בידיו של מישהו שכן. נכון לכרגע – לא נמצא אדם כזה וזו הבעיה הכי גדולה בפרויקט.

3) ברמת הציור -

יש בחורה מוכשרת שמוכנה להתגייס למשימה כשיהיה משהו שניתן לעבוד איתו – (יענטו סיפור), ויש כמה סקצ'ים ותיאורי דמות ונוף קיימים.

4) ברמת הסאונד – 

קיימות מספר מנגינות ומוטיבים ברמת הסקץ' בשביל המשחק.  גם נושא זה לא הוזנח. יש עם מה לעבוד ויש גם מי שיעבוד על זה (אנוכי, במקרה.)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

 

בקיצור, הפרויקט אמנם קצת קפוא כרגע ולא מתקדם, אבל אני מקווה שמתישהו בעתיד, בעיקר בעזרתכם,  גם אם הוא לא יהיה הראשון, יהיה באפשרותי להציג לקהילה ויז'ואל נובל עברי מקורי.

 

אז אם הרעיון מצא חן בעיניכם ואתם רוצים לעזור בדרך זו או אחרת (במיוחד בתחום כתיבת הסיפור!) אתם יותר מוזמנים לשלוח לי מייל mail me.

תודה מראש :)

 

 

נ.ב אם אנחנו כבר במעמד הזה ומדברים על פרוייקטים, אז רציתי להזכיר את חברי עידוסבינה  (ודרור, שלמרות נוכחותו הגדולה באינטרנט אין לי משהו לקשר אליו) מקהילת אנימה4 שעומלים יום יום על תרגום מנגה חדשה בשם 'הארו פוליש' בנושא איאיידו מיפנית לאנגלית (וחשוב לציין גם שהם הקבוצה היחידה כרגע שמתרגמת את המנגה).

הנה קישור לבלוג הבית שלהם שם תוכלו למצוא לינקים להורדת פרקים מתורגמים וקישורים לקריאה אונליין. בנוסף אקשר אליהם באופן קבוע בתפריט הבלוג שלי. מקווה שתהנו מהמנגה!

אחרי שעבר קצת זמן מהכנס אני חושב שאולי הגיע הזמן לדבר עליו קצת כדי לראות מה כדאי לשמר ומה כדאי לשפר בפעם הבאה.

 

עריכה: אני רוצה לקשר לפוסט של עומר שאני מסכים איתו לגמרי וחושב שהוא משקף בצורה מאוד נכונה את מה שאני חושב על כנסי אנימה בארץ ואני ממליץ לקרוא אותו לפני שתקראו את הפוסט שלי.

 

קודם כל אני רוצה להתחיל ולהגיד שלדעתי היה כנס טוב. הוא היה ממוקם באיזור מאוד נוח עם הרבה חנויות במרחק הליכה שאפשר להשיג בהן כל מה שצריך, האולם עצמו גם היה יחסית טוב (למרות שאני ממש מעדיף אולמות בסגנון ההאנגרים הגדולים בגני התערוכה בת"א), לא היה צפוף יתר על המידה, היו מעט יחסית בעיות טכניות מורגשות, היו מספיק תכנים שהיה אפשר לראות וכו'.

ועדיין יש הרבה דברים שאפשר לשפר בכנס, קודם כל אני ארצה להתייחס לכל ההתארגנות לפני הכנס:

אתר הכנס - קודם כל, אתר הכנס היה צריך לעלות הרבה יותר מוקדם ממה שהוא עלה וכך גם התוכן שבו. העיצוב הסופי למשל עלה רק שבועיים לפני הכנס והתוכניה רק 9 ימים לפני. (אגע בתוכניה בהמשך). וכנ"ל גם ההרשמה לטריוויה (שגם בזה אני אגע בהמשך).

דרך אחת טובה לשיפור לדעתי, היא פשוט ליצור אתר באמצעות ממשק כמו wordpress. ממשק כזה בעצם מציע כל מה שצריך אתר אינפורמטיבי. הוא קל מאוד להכנה ולעיצוב ונראה מצויין, אפשר להציג את המידע בכל מני עמודים וקישורים שונים, יש לו RSS (שאגב, היה רעיון ממש מצויין באתר הקודם) ויש לו אפשרות להגיב על כל פוסט (דבר מאוד שימושי לאתר כנס!).  ככה האתר יכול לעלות מוקדם, להציג את כל האינפורמציה בצורה מסודרת ויפה ואפילו לקבל תגובות על כל פוסט והכל במינימום מאמץ!

תוכניה - נראה לי הזוי שהתוכניה עלתה רק  9 ימים לפני הכנס. יש אנשים שלא יודעים אם כדאי להם או לא לבוא לכנס ואחד הדברים המשפיעים על ההגעה שלהם הם התכנים שיועברו בכנס. יש אנשים שגם צריכים לבקש חופש מהעבודה או מהצבא בשביל שהם יוכלו להגיע לכנס, אבל איך הם ידעו אם כדאי להם להגיע אם לא מתפרסמת תוכניה?

אני מודע לעובדה שהדברים לא סגורים ולא יודעים מה בדיוק לשבץ בכל מקום ומתי, אבל צריך לפרסם כמה שיותר מוקדם את כל מה שידוע שיהיה בתוכניה ואפילו גם את מה שצפוי להיות אבל לא סגור. הזמנים פחות משנים. אם זה יהיה באולם העליון או התחתון זה פחות משנה, אבל צריך לפרסם מוקדם מה צפוי להיות כדי שלאנשים יהיה קצת מושג.

הרשמה לקוספליי ושאר הירקות- העובדה שההרשמה התבצעה מראש היא בהחלט עליית מדרגה. חבל אבל שכל הקטע של הרשמה למסקרייד היה רשום בפונט קטן בצבע אדום על רקע כתום. אני בעצמי פספסתי את זה כשחיפשתי הרשמה למאסקרייד ואני בטוח שעוד פספסו כמוני בהתחשב בעובדה שאף אחד לא נרשם למסקרייד.

באתר הכנס רשמו: "קוספליירים יקרים! אם שלחתם את הטופס הרשמה שלכם אבל לא קיבלתם שום הערה או תשובה – זה דווקא סימן מעולה! (:
זה אומר שההרשמה שלכם התקבלה בהצלחה, ואתם רשומים לשיפוט ביום הכנס. אז אל נא להילחץ, הכל תקין."

זו לא התנהלות תקינה. צריך לשלוח מייל לאישור. אנשים יכולים בקלות לשלוח את טופס ההרשמה שלהם לכתובת שונה בטעות וגם עליה לא לקבל תשובה. התנהלות תקינה היא לשלוח מייל לאישור ולא לא לשלוח מייל לאישור.

ההרשמה לטריוויה: בחיית נו, 9 ימים לפני הכנס? אהבתי אבל ששמו שלוש שאלות שמתפקדות כמן רף כניסה.

 

שקיפות - בסופו של דבר הכנסים שמאורגנים ע"י אמא"י הם כנסים שמאורגנים ע"י אנשים מהקהילה בשביל הקהילה. אני חושב שצריך לעדכן כמה שיותר לגבי ההתקדמות בהכנת הכנס (ושאר הדברים גם). כך אפשר לקבל גם פידבקים על מה שנעשה (מה אתם מעדיפים? הרצאה כזאת או כזאת? שתחרות הקוספליי תהיה בשעה הזאת או הזאת? וכו' וכו' וכו') וגם לתת עזרה למה שצריך! אם מפורסם שאולי יש בעיה בתכנים או חוסר במנחים, או שצריך עזרה בכתיבת שאלות לטריוויה או שלל דברים אחרים אנשים יכולים לבוא ולהציע עזרה במה שהם יכולים, משהו שהם לא היו חושבים לעשות לבד כי אם לא מפרסמים שיש בעיות, כנראה שהכל קשורה. שקיפות הוא דבר חשוב, ואם הייתה אפשרות להגיב באתר זה בכלל היה עוזר.

נושא? למי שלא ידע (ואני בהחלט לא ידעתי!) מסתבר היה נושא לכנס. הנושא היה משחקי מחשב יפניים (בגלל זה האתר עוצב בצורה הזאת והיו כל מני עיצובים בכנס שקשורים למשחקי מחשב). חבל, זה לא היה ברור, זה בטח לא נאמר בשום מקום וזה לא השתקף באופי הכנס. הרעיון של נושא לכנס יכול להיות מעניין, אבל בגלל שהוא נשמר בסוד בכנס הזה הוא לא התקרב ללממש את הפוטנציאל שלו ו…חבל אני חושב?

 

הכנס עצמו

Ramona x Ramona

כמו שכבר רשמתי, הכנס היה טוב ברמת העיקרון, אבל היו כמה נקודות שהייתי רוצה לגעת בהן בכל זאת.

התכנים בכנס- היו הרבה תכנים בכנס שזה יפה מאוד, אבל לצערי היו ממש מעט תכנים שנגעו בנושא אנימה ומנגה. הייתה הרצאה על תרגום מנגה של אורי מרקוביץ', והייתה טריוויה. (והיה סרט שבסוף לא הקרינו משום מה). כל שאר התכנים בכנס התייחסו לדברים אחרים כמו קוספליי (בעיקר), משחקי וידאו וכו'. חבל שיש נציגות ממש קטנה של תכנים שקשורים לאנימה או מנגה בכנס אנימה ומנגה.

טריוויה


הטריוויה הייתה חלשה. המבנה של הטריוויה לא היה מסודר והשאלות היו או קלות ממש או קשות ממש. הציבו את המשתתפים בצד אחד של הבמה ככה שאפשר לראות את את הראשון מביניהם. ההנחייה הייתה מאוד חובבנית ורק יצרה יותר אי סדר בטריוויה. רוב הזמן המנחות היו עם הגב לקהל או הרביצו קלות אחת לשניה. לא נראה שהן עשו שום חזרה או סימולציה בפורמט של הטריוויה. הן לא ידעו איך להתמודד לא עם הטריוויה ולא עם המתמודדים וכל הזמן שאלו את הקהל מה הם רוצים או מה התשובה לשאלות. אני חושב שהנחייה היא המפתח למקרים כאלה. המנחה צריך להכיר את הפורמט של הטריוויה בצורה טובה ולדעת איך להתמודד עם מתמודדים שיודעים או לא יודעים את התשובה לשאלה, איך להתמודד עם הקהל שעושה רעש, ואיך להנחות את הכל בצורה יותר מעניין.

תחרות הקוספליי

אני לא אתחיל לנסח את דעתי על תחרות הקוספליי והווקאון בארץ אבל אני כן חושב שההנחייה הייתה קצת יבשה. המנחות הקריאות את השם הסדרה ממנה לקוח הקוספליי (הרבה פעמים בצורה לא מובנת כל כך), עלו אנשים עם קוספליי ואז המנחה עברה אחד ואחד ואמרה "וואו, כמה זמן זה לקח?" וזהו. אני חושב שהרבה יותר רלוונטי לשאול למה בחרת לעשות קוספליי דווקא לדמות הזאת? בנוסף, צריכה להיות רשימה מסודרת של האנשים שעולים לבמה וכל אחד מהם צריך לדעת אחרי מי הוא עולה. ככה שברגע שקוספלייר אחד יורד מהבמה זה שאחריו כבר עולה על הבמה. זה יחסוך הרבה זמן *מת* באירוע. בנוסף מאחר וגם ככה כל ההרשמה נסגרת מראש וצריך לשלוח תמונות רפרנס, למה לא לשים על המסך הגדול מאחורי הבמה תמונות רפרנס מהסדרה/מנגה/משחק שעושים לה קוספליי? ככה גם מי שלא מכיר את הסדרה יוכל להכיר אותה.

המחזמר


היה באמת טוב והתרשמתי ממנו מאוד לטובה. רעיון מגניב, משחק מוצלח, מוזיקה טובה, תלבושות טובות והפקה טכנית ברמה מאוד גבוהה. ח"ח!

אפשר למצוא חלקים מהמחזמר והרבה קטעים נוספים מהכנס ברשימת הארוקון באחד הערוצים שלי ביוטיוב.

 

 

לסיכום, אני חושב שהיה כנס טוב ואני מקווה שהכנסים ימשיכו במגמת ההשתפרות שלהם. אני מאמין שעם כמה שיפורים בסיסיים בצורת הארגון הכנסים אפשר בקלות להרים אותם כמה רמות מעלה.

אשמח לשמוע את דעתכם בכל נושא ולשמוע רעיונות נוספים לשיפור.