Skip navigation

Tag Archives: אנימה ומנגה

אני לא באמת זוכר באיזו שנה נחשפתי לאנימה בפעם הראשונה, אני חושב שזה היה מתישהו בשנת 2003 כשחיפשתי על אנימה באינטרנט ומצאתי אתר בשם "אנימס" שהיו בו סיקורים של כל מני סדרות אנימה. אחרי התלבטויות רבות החלטתי לראות את הסדרה 'רורואני קנשין' ונדלקתי. לאחר מכן החלטתי להצטרף לפורום של אותו אתר שמצאתי בו היו עשרות הודעות ביום. לאחר זמן התחלתי ללכת למפגשים של אותו פורום ולהכיר אנשים חדשים. מתישהו באחד המפגשים סיפרו לי על פורום אנימה חדש שנפתח בשם אנימה4 והחלטתי לנסות להצטרף. האנשים נעמו לי והתחלתי להתחבר אליהם יותר. זו הייתה קהילה קטנה אך מגובשת. במקביל היו כל מני קהילות שונות שאת חלקן הכרתי בשם כמו תפוז, אנימנגה, אנימה אייאל ועוד.

מתישהו הפורומים התחילו להצטמצם, הפעילות ירדה, רבים נסגרו ובאלו שלא נסגרו כמעט ולא כותבים. הקהילה היחידה שאני מכיר שעדיין קצת פעילה היא אנימה-אייאל. אפילו לאחרונה שיחקתי במשחק נחמד שמנהלי הפורום הכינו בו צריך לנחש איזה דמות יש ליריב שלך. חבל שהוא לא הסתיים בצורה מסודרת.
ובכל זאת, קשה להגיד שכמות האנשים שצופים באנימה וקוראים מנגה ירדה, שכן מספר המבקרים בכנסים נמדד באלפים. אז שאלת מיליון הש"ח (או סתם שאלה שאני שואל את עצמי כבר כמה זמן)  היא איפה מסתובבת קהילת האנימה/מנגה הישראלית ברשת?

 

אחת הסיבות שהתחלנו את הקבא"ב היא כדי לנסות ולשלהב את קהילת האנימה ומנגה בדיונים מעמיקים בתחום ולספק מסגרת ופלטפורמה נוחה לאנשים שונים לפרסם את מחשבותיהם בנושאים שונים הקשורים למדיום וסביבתו. רצינו לראות אם יש אנשים שרוצים לכתוב ולדבר על אנימה ומנגה ברשת. לצערי הרב הפרויקט לא ממריא ופוסטים לא נכתבים. כבר לא כל כך קל למצוא אנשים שרוצים לכתוב על אנימה ומנגה באינטרנט וקשה לא פחות למצוא אנשים שיגיבו לאותם אנשים שכותבים על אנימה ומנגה.

ובעניין אחר, דומה אך שונה, אחד הרעיונות שנתתי כשכתבתי את הפוסט להצגת הנושא "הקהילה הישראלית" של הקבא"ב היה לכתוב על אירועים ופעילויות שהייתי רוצה לראות. אז אם אני כבר כותב, אוסיף קצת על משהו שהייתי רוצה לראות ולהשתתף בו:

הייתי רוצה לראות יותר פאנלים/דיונים בכנסים. למשל כאלה שיש להם נושא מסויים כמו, לא יודע, הסוף של אוונגליון או סדרת הספורט הטובה ביותר, ואולי להביא כמה אנשים מראש שיציגו את דעותיהם בנושא ולאפשר לקהל להשתתף ולהביע את דעתו בצורה מסודרת. אני חושב שאחד הדברים שיכולים להיות הכי נחמדים ומועילים בכנסים הם אשכרה לדבר עם אנשים שאתה לא מכיר על תחביב משותף ואני חושב שפאנלים/דיונים הם דרך מאוד נוחה לעשות זאת. לא צריך לגשת למישהו שאתה לא מכיר, לפצוח בשיחה ולקוות שאתם אוהבים את אותו הנושא. מי שמעניין אותו להתדיין על הסוף של אוונגליון או לשמוע אחרים מתדיינים על הנושא יגיע ומי שפחות, לא. ואחרי ששומעים קצת את דעותיהם של כמה אנשים יותר קל לגשת אליהם ולדבר איתם.

 

נכון לשעה זו אני היחיד שכתב על הנושא הזה לקבא"ב והייתי מאוד שמח לשמוע את דעותיהם של עוד אנשים אז אם יש לכם כוח ויש לכם מה להגיד, אל תתביישו!

בהמשך לפוסט הקודם

בייסבול באנימה כללית

משחק הבייסבול, מעבר להיותו נושא למנגות וסדרות/סרטי אנימה רבים, מופיע במקומות רבים בתחום האנימה והמנגה

בייסבול, מהיותו הספורט הלאומי של יפן, מהווה חלק מתרבותה. הרבה יותר לדוגמא מכדורגל בישראל. קשה להתעלם מהנוכחות של הבייסבול ביפן ולכן ניתן למצוא כל מני אזכורים לבייסבול בהרבה מאוד סדרות אנימה שאינן קשורות לבייסבול בכלל. אם מדובר בסתם לראות ילדים משחקים בייסבול בפארק או שחלק מהדמויות הראשיות או המשניות חברות במועדון הבייסבול הבית ספרי, או שמשתמשים במטאפורות בייסבול או אמונות תפלות (למשל, לנודאמה מנודאמה קנטאבילה יש שק אדמה מאיצטדיון קושיאן כי כאילו זה אמור להביא מזל) וכו'. אבל לפעמים אפשר לראות איך משתמשים בבייסבול וברעיונות מתוך המשחק כמוטיב חוזר בסדרות שונות כדי להעביר רעיון. פורי קורי היא דוגמא טובה לכך.

פורי קורי (שאגב, היא אחת הסדרות היותר טובות שראיתי) היא סדרה שעוסקת בהתבגרות שאפשר למצוא את הבייסבול בה כמוטיב חוזר בכל הסדרה, אחיו הגדול של הגיבור הראשי של הסדרה עבר לארצות הברית כדי לשחק בייסבול. אפשר לראות את הגיבור הראשי מסתובב עם אלת הבייסבול של אחיו כבר מהרגע הראשון.

במהלך הסדרה משתמשים בבייסבול כדי להעביר רעיון. "אם לא תניף את המחבט שום דבר לא יקרה".

בבייסבול, יש שני אנשים שאחראיים על התקדמות המשחק. הראשון הוא המגיש (פיצ'ר). לפיצ'ר יש את הכי הרבה "כוח" להשפיע על המשחק ועל איך שהוא יזרום. עד שהפיצ'ר לא זורק את הכדור שום דבר לא קורה. הוא יכול להחליט אם לקחת את הזמן בין פיץ' לפיץ' ואם לזרוק ישר אחד אחרי השני. זה כוחו של הפיצ'ר.

השחקן השני הוא החובט (באטר). בסופו של דבר, כדי שהמשחק יסתיים על הבאטר לפעול. כדי להתקדם, כדי לתקוף, הוא חייב לחבוט בכדור. אחרת המשחק יתקע והפיצ'ר ינצח. ובפורי קורי מנסים להשתמש במטאפורה הזאת כדי להשליך על החיים האמיתיים וחייו של נאוטה המתבגר. הפיצ'ר, בחיים האמיתיים, הם החיים עצמם. כל פעם החיים זורקים עלינו דברים אחרים, עבודה, פיטורין, אהבה, אכזבה, פאסטבול, קרב בול, צ'יינג' אפ. ואנחנו החובטים, עלינו להתמודד עם מה שהחיים זורקים עלינו. כדי שמשהו ישתנה בחיים שלך אתה צריך להתמודד איתו. אתה צריך להניף את המחבט כדי לחבוט בכדור.

 

באנימה הרבה פעמים משתמשים בבייסבול כדי לישב מחלוקות בין אנשים שונים או בין גופים שונים או כדי לנסות לפתור סכסוכים בצורה קצת יותר ידידותית או כדי 'לשחרר קיטור', דרך ספורט. כמו למשל ביוגי או, ששני אנשים רבים האחד אומר לשני "בוא נגדי דו קרב!" או משהו כזה.

למשל, בקלאנאד, כשטומויה בא לבקש מאקיו משהו, אקיו אומר לו שקודם הוא צריך לחבוט בכדור שהוא זורק ואחר כך הוא יקשיב לו.

או בדנפה אונה טו סיישון אוטוקו, יש מחלוקות בין העיר ואזור הקניות, שמופרדים על ידי נהר. וכך פעם בכמה זמן הם מארגנים משחקים בין שתי הקבוצות.

 

בסרט "הנערה שקפצה בזמן" (טוקי או קאקרו שוג'ו) משתמשים בבייסבול בצורה סימבולית כמוטיב חוזר לכל אורך הסרט. מאקוטו הגיבורה ושני חבריה הבנים נוהגים לשחק במן משחק בייסבול לכל אורך הסרט. המשחק מציג בצורה סימבולית את החברות שלהם. את הצורך של השלושה להישאר ביחד. לפי הפוזיציות של האנשים אפשר לראות מי בדיוק נמצא במרכז הסרט ומה מערכת היחסים ביניהם. מי מביניהם שמשחק כחובט, מי כפיצ'ר ומי יחסית נשאר בצד כפילדר. וברגע שמשהו משתנה באינטראקציה בין הדמויות ישר גם המשחק עצמו משתנה, אם מישהו לא מגיע המשחק מתפורר. השימוש דווקא בבייסבול בתור המוטיב הוא מעניין, שהרי משחק בייסבול מצריך הרבה שחקנים יחסית. אחת הסיבות לדעתי שבחרו בבייסבול לייצג את המוטיב בסרט הזה היא בגלל שקודם כל, מדובר בספורט הפופולארי ביותר ביפן והוא מלווה את היפנים בשגרת חייהם יותר מכל ספורט אחר, סיבה שניה היא שמצד אחד מנסים להחצין את אופי ה"טום בוייות" של מאקוטו בכך שהיא משחקים בספורט "גברי" עם בנים (כמו שכבר אמרנו, בנות לא משחקות בקושיאן!) והוא עדיין ספורט נוח יחסית. מאחר ואת רוב המשחק מבלים ב"טיים אאוט" יש הרבה זמן לדמויות לדבר ביניהן ולקדם את העלילה בו בזמן. סיבה שניה היא שבזכות התפקידים המוגדרים בו מראש, ניתן בקלות לתת פוקוס לדמויות מסוימות בתוך השלישיה מעצם הגדרת התפקידים. הפיצ'ר והבאטר הם השחקנים הראשיים במשחק והם מקדמים את המשחק, בעוד שהפילדר מסייע להם מהצד.

 

בייסבול, כמו שציינתי מקודם, הוא משחק עם המון חוקים, חלקם מצחיקים וחלקם משונים,

בסמוראי צ'אמפלו, סדרה שהיא בין היתר סדרת סלאפסטיק, עשו פרק בייסבול בו הם משתמשים בכל מני אלמנטים שונים וחוקים כאלה שלא רואים במשחק בד"כ. למשל, להעלות כלב כחובט, מאחר שהסטרייק זון הוא מרחב יחסי לחובט, הסטרייק זון של הכלב ממש קטן והפיצ'ר לא מצליח לזרוק לסטרייק זון. או שלמשל כאשר רץ עובר רץ אחר בזמן הריצה הוא נפסל. ואחת הדמויות בסדרה שהוא ממש מהיר פשוט רץ מהר ועקף את הרץ השני.

 

יש הרבה סדרות שאינן ספורט נוספות שאפשר למצוא בהן אלמנטים על בייסבול, כמו קימי ני טודוקה בה שני הבנים של החבורה משחקים בייסבול, לבל E בה אפשר לאמוד כמה פופולארי בייסבול בית הספר ביפן, ארקאווה אנדר דה ברידג' ואנג'ל ביטס בהם יש פרקי בייסבול, ניצ'יגו בה אפשר למצוא פיסות קטנות של בייסבול מדי פעם, סקסי קומנדו בה יש ארק שלם המוקדש לבייסבול, ואם כל זה לא מספיק לכם, הרי שאפילו במלנכוליה של סוזומיה הארוהי יש פרק בייסבול. איתה אפשר להתווכח?

לסיכום, AMV קצר שידידי משכבר הימים הכין על בייסבול באנימה. להורדה לחצו כאן

חלק מתוכן ההרצאה שהעברתי בכאמ"י – "בייסבול באנימה ומנגה" – סדרות בייסבול

בייסבול באנימה ומנגה

 

מאחר ובייסבול הוא נושא מאוד אהוב ביפן, ניתן לראות את ההשפעה של הבייסבול בהרבה סדרות באנימה ומנגה, בין אם מדובר בסדרות על בייסבול או לא.

בסדרות שהנושא שלהן הוא בייסבול, כמעט תמיד הסדרות תתמקדנה בבייסבול בית ספר. ליפן, בייסבול בית ספר מייצג את הנעורים, את השאיפה להשתפר, את האחדות הקבוצתית ואת רוח הספורט. לכן גם הרבה יותר קל לגרום לקורא להתחבר לרגשות האלו שבייסבול בית ספר מנסה להעביר. לי יצא לראות רק שתי סדרות שמתעסקות בבייסבול מקצועני, מייג'ור ו-וואן אאוטס, וארחיב עליהן בהמשך.

בנוסף, מאחר ובייסבול הוא גם ספורט קבוצתי וגם אינדיווידואלי, הדבר יכול לשמש ככלי לפיתוח דמויות. ניתן להתמקד על כל דמות בנפרד ברגע אחד, וברגע האחר לראות איך כולם משתלבים ומתפתחים יחדיו.

יש שני מוטיבים עיקריים ב סדרות שהנושא שלהן הוא בייסבול, בשביל הנוחות, נקרא לראשון "שונאן בייסבול" ולשני "שוג'ו בייסבול".

"שונאן בייסבול" – הגיבור הוא ילד/נער שמנסה להשתפר ולהיות שחקן יותר טוב ולקחת את המועדון, שהוא בד"כ ינסה להקים בבית ספר אנונימי, לקושיאן.

 בהרבה מקריםההגיבור יהיה הפיצ'ר. סדרות אלה מנסות בד"כ להעביר את רוח הנעורים שבבייסבול בית ספר, את החשיבות של העבודה כקבוצה ויצירת חברים דרך בייסבול, את הרצון והנחישות להשתפר ולנצח את היריבים שלך ואת האהבה למשחק, לכן הן מאוד מזכירות את ז'אנר השונאן. סדרות שאפשר למצוא בהן את המוטיב הזה הזה הן: מייג'ור, אואוקיקו פוריקבוטה, H2, קרוס גיים, דיימונד נו אייס, סטרייפ בלו, האנאגאטה וכו'.

"שוג'ו בייסבול" – כשעשיתי מחקר לקראת ההרצאה הזאת וחיפשתי כל מני מנגות בייסבול, גיליתי להפתעתי שיש הרבה מאוד מנגות שמדברות על בנות שלא יכולות לשחק בייסבול.

בתחרויות של בייסבול תיכון ביפן יש איסור על השתתפות של בנות בגלל ההפרשים ביכולת הפיזית בין הבנים לבנות בגיל ההתבגרות. עד התיכון בנות יכולות לשחק עם בנים. גם בליטל ליג. ומאחר שבייסבול הוא הספורט הלאומי של יפן יוצא שלא מעט בנות גדלות כ"יאקיו באקה" ויש לא מעט בנות שעד התיכון מתחרות עם הבנים ואפילו עולות מעל חלקם ברמה, וכשהן מגיעות לתיכון אין להן אפשרות לשחק בקושיאן. אז חלקן מתחילות לשחק סופטבול, שהוא משחק שדומה לבייסבול אבל פחות אגרסיבי, עם כדור יותר גדול ומגרש יותר קטן, חלקן הופכות להיות מנג'ריות, שתפקידן הוא בד"כ לדאוג ללוגיסטיקה של מועדון הבייסבול, חלקן ממשיך להתאמן עם הבנים למרות שהן לא יכלו לשחק במשחקים רשמיים, וחלקן פשוט פורשות ומפסיקות לשחק.

דוגמא לסדרות שיש בהן את נושא ה"שוג'ו בייסבול" הן קרוס גיים, אואוקיקו פוריקבוטה, מושידורה, קוקו קיוג'י זאווה סאן, סטרייפ בלו ועוד.

הנה כמה סדרות בייסבול שוות צפייה:

מייג'ור

  אני אגיד את זה ממש בתמצות כדי להימנע מספויילרים. בגדול, מייג'ור מספרת על הונדה גורו ילד קטן ששואף להיות פיצ'ר בליגה המקצוענית כמו אביו, הונדה שיגורו, על הקשר של שניהם דרך בייסבול ועל התלאות והאימונים של גורו בדרכו להשתפר ולהיות מקצוען.

 מייג'ור מתחילה כסדרת דרמה רצינית על רקע בייסבול וממשיכה כסדרת "שונאן בייסבול" קלאסית עם גיבור ששואף להיות חזק יותר כדי להגיע למטרה שלו (להיות שחקן בייסבול מקצועי).

 מייג'ור הייתה סדרת הבייסבול הראשונה שאני ראיתי, היא מאוד כיפית לצפייה בעונות הראשונות ואפשר להנות ממנה גם בלי לדעת שום דבר על בייסבול בכלל. לדעתי היא לפעמים קצת מוגזמת בצורה של היכולות של השחקנים שלפעמים נראים קצת כמו "סופר פאוורז" והיא דיי פשטנית בגישה שלה לבייסבול, אבל היא עדיין סדרה שאני מאוד ממליץ לראות, לפחות את העונה הראשונה, ובמיוחד אם אתם לא כל כך מכירים בייסבול או סדרות בייסבול אחרות. אך אם לא נהנתם ממנה, זה בכלל לא אומר שלא תהנו מסדרות אחרות.

מייג'ור נגמרה ממש לא מזמן ויש לה 6 עונות.

אאוקיקו פוריקבוטה

 מיהאשי רן הצטרף למועדון הבייסבול של תיכון נישיאורה, מועדון חדש המורכב ובו רק כמה תלמידים חדשים ומאמנת אישה, לאחר שעזב את בית ספרו הקודם, מיהושי, למרות שהיה הפיצ'ר הפותח שם. הבעיה היא שמיהאשי היה ה"אייס" בבית ספרו הישן בגלל שסבו היה המנהל, או לפחות כך חבריו לקבוצה ששנאו אותו אומרים כך מיהאשי הפך להיות חסר בטחון עצמי לגמרי ביכולתו כפיצ'ר. אבה טאקאיה, הקאצ'ר של נישיאורה, רואה את היכולת הגלומה במיהאשי ומאמין שבעזרת היכולת של מיהאשי וההובלה שלו, יוכלו השניים לקחת את הקבוצה לקושיאן.

 אואוקיקו פוריקבוטה היא סדרת בייסבול מאוד אנושית ומציאותית. המשחקים מפורטים בצורה עמוקה ואינטיליגנטית ככה שממש אפשר להרגיש את המשחקים מקרוב, בין היתר הודות לעובדה שלמנגקה של הסדרה יש תואר בפסיכולוגיה עם התמחות בפסיכולוגיית ספורט וגם שיחקה בייסבול בצעירותה. כל קאסט הדמויות ולא רק הגיבור הראשי עמוק ואמין והאינטרקציה בין כולם מבוצעת בצורה מצויינת. ובנוסף היא גם נאמנה מאוד למנגה.

 מצד אחד באואוקיקו פוריקבוטה יש מימד של "שונאן בייסבול", יש שם גיבור שמנסה לחזק את היכולות שלו כדי להגיע גבוה, אבל הצורה שהדבר מבוצע היא בעלייה הדרגתית ולא ב"למידת טכניקה סודית חדשה" וכו'. גם שרוב הדברים בהם מיהאשי מתחזק הם בעיקר מבחינה פסיכולוגית ומבחינת החיבור שלו עם שאר חברי הקבוצה ולא ביכולתו הגופנית כפיצ'ר.

 ומצד שני באואוקיקו פוריקבוטה יש גם את המימד של "שוג'ו בייסבול", עם המאמנת מומואה מריה שבעבר הייתה שחקנית סופטבול ולאחר מכן גם המנג'רית של קבוצת הבייסבול של התיכון שלה, ועם המנג'רית הנוכחית צ'יו שינואוקה, שגם היא הייתה שחקנית סופטבול טובה מאוד בחטיבה (ושפיצית על באופן כללי). יכול להיות שזה בגלל שהמנגקה של הסדרה, היגוצ'י אסה, שיחקה סופטבול בעצמה בתיכון שלה. רק שפה הדברים האלה דיי עוברים 'בין השורות' ולא בצורה מובלטת כמו בסדרות אחרות בהן מתעמקים בפרטים כאלה.

 פרט טריוויה מעניין: התיכון בו היגוצ'י אסה למדה נקרא "אוראנישי", שהוא אנגרמה ל'נישיאורה' שהוא שם התיכון במנגה. וכנראה התיכון בו למדה מהווה כהשראה למנגה אואוקיקו פוריקבוטה.

אואוקיקו פוריקבוטה היא בקלות סדרת האנימה האהובה עלי ביותר ואני ממליץ בחום לראות אותה. יש לה שתי עונות בינתיים ואני מקווה שיהיו עוד כמה שיותר מהר!

וואן אאוטס

 וואן אאוטס (שעלייה עבד אותו צוות שעבד על אקאגי וקאיג'י למי שמכיר) היא סדרה קצת שונה מקודמותיה. קודם כל, לא מדובר על תלמידי בית ספר ועל קושיאן כי אם על הליגה המקצוענית ביפן. שנית, שלא כמו ברוב סדרות הבייסבול המדברות על נעורים, רוח הספורט, השאיפה להשתפר וכו', בוואן אאוטס משתמשים בבייסבול ככלי להעביר סדרה על הימורים ומאבקים פסיכולוגיים. וואן אאוטס מדבר על טוקוצ'י טואה, פיצ'ר… שונה, שחתם על חוזה דרקוני ובלתי אפשרי עם הבעלים של הקבוצה, שמנסה לעשות הכל כדי להפיל את טואה. וטואה משתמש במורכבות החוקית והפסיכולוגית שבבייסבול כדי להיאבק בבעלים של הקבוצה.

וואן אאוטס היא סדרה מצויינת ואני ממליץ עליה בחום.

 קרוס גיים

קרוס גיים בגדול היא קודם כל סדרת דרמה לפני שהיא סדרת בייסבול. אבל גם בנושא הבייסבול יש לה לא מעט דברים להגיד. אחד הדברים היותר חשובים שאני רואה בסדרה קרוס גיים היא הנגיעה בנושא של "בנות בקושיאן". בקרוס גיים יש בת שהיא פיצ'רית ושחקנית מצויינת אבל היא לא יכולה לשחק בייסבול בתיכון בגלל החוק שבנות לא ישתתפו בתחרות. היא בכל זאת מצטרפת למועדון הבייסבול הבית ספרי שלה ומתאמנת עם הבנים כי היא עדיין חיה ונושמת את המשחק. יותר מאוחר בסדרה יש נגיעה יותר רחבה בנושא ואפילו יש טרייאאוטס לקבוצת בייסבול צעירה לנשים שתייצג את יפן בעולם.

קרוס גיים, למרות שהיא סדרת דרמה ויש בא אלמנטיים קלאסיים של "שונאן בייסבול" בעיניי היא מייצגת את ה"שוג'ו בייסבול" בצורה הרבה יותר יפה מהרבה מאוד סדרות אחרות, ודווקא הקונטרסט בין השונאן בייסבול והשוג'ו בייסבול בסדרה זה מה שיוצר את קסמה.

 טאישו יאקיו מוסומה

הסיפור מתרחש בשנת 1926. בתקופה בה היה הבדל גדול בין המינים ושיוויון הזכויות עדיין היה חלום רחוק, עלמה צעירה בת 14 מחליטה לפתוח קבוצת בייסבול לאחר שנאמר לה ע"י ארוסה שמשחק בייסבול ש"בייסבול זה משחק לגברים ונשים צריכות להפוך לעקרות בית במקום ללמוד בבית ספר" כדי להעמיד אותו על טעותו.

הנושא, התקופה והאווירה של הסדרה כולם מעצימים מאוד את הנוכחות של הנושא "שוג'ו בייסבול" בטאישו יאקיו מוסומה. למרות שלא בדיוק מדובר על קושיאן ועל איסור של השתתפות של בנות עדיין מראים את המאבק של הבנות ב"סטנדרטים" וב"מקובלויות" של אותה תקופה כדי להראות שהן יכולות להיות יותר טובות מבנים.

הבחירה בבייסבול כדי להעביר את הנושא היא בחירה מעניינת, מעבר לעובדה שזה הספורט הפופולארי ביפן, בבייסבול לא בהכרח ה"חזק" הוא מי שינצח, בייסבול מורכב מהרבה אספקטים שונים וניתן לשחק אותו בכל מני דרכים. לא בהכרח כוח פיזי מכריע את המשחק. הבנות בונות אסטרטגיה ומשתמשות כל אחת בכישורים המיוחדים שלה כדי לנצח באספקטים שונים של המשחק וכך בעצם לנצח את הבנים. וזה אפשרי כי כזה הוא בייסבול.

 כיף לראות.

זאווה סאן

 

זאווה סאן היא מנגה קצת שונה, היא לא מתעסקת ברצונות או השאיפות של הדמות הראשית ובעצם כל המנגה (שעוד לא נגמרה) מתוארת כאילו בעיניי אנשים שונים המסתכלים על הדמות הראשית מהצד. הדמות הראשית, זאווה סאן, היא בחורה רגילה שאוהבת מאוד בייסבול (וגם טובה בזה), אך לא יכולה לשחק במשחקים רשמיים בתיכון שלה. ובכל זאת, זאווה סאן בוחרת שלהמשיך להתאמן עם הבנים במועדון הבייסבול בבית הספר שלהם.

הסדרה מציגה בצורה דיי יפה את הצורה בה החברה מסתכלת על בנות שמשחקות בייסבול בתיכון.

בקרוב אפרסם את חלק נוסף ואחרון מההרצאה, בייסבול באנימה ומנגה כללית.

ביום חמישי האחרון העברתי הרצאה בכאמ"י 2011 בנושא בייסבול באנימה ומנגה. תוכן ההרצאה התחלק לכמה נושאים:

1) מה זה בייסבול ואיך משחקים

2) בייסבול ביפן וקושיאן

3) בייסבול באנימה ומנגה וסדרות בייסבול

4) בייסבול באנימה ומנגה כלליות

5) בייסבול בארץ

 

בינתיים, הנה לינק של המצגת שהוקרנה בכנס עם מעט שיפורים ולינקים.

והנה לינק להורדה ממגה-אפלוד של חלק גדול מההרצאה שצולם בוידאו.

 

תודה לכל מי שהתעניין, בא והקשיב. אפילו כשההרצאה הייתה במקביל לתחרות הקוספליי. מקווה שנהנתם. אשמח לשמוע תגובות וביקורת.

 

נושא החודש של טבעת האנימה החדשה הוא 'פרויקטים שאפתניים'. לאחר שקראתי את הפוסט של אורי והפוסט של עומר הוא הפינלגר (ולאחר שדרור דחק בי, כהרגלו) אמרתי, טוב. בוא נכתוב משהו על הפרויקט שלי.

 

הרעיון לפרויקט עלה במוחי בסוף 2008 (11 בדצמבר, ליתר דיוק) כשנסעתי באוטובוס מאילת לירושלים כהרגלי בקודש וכנראה שיחקתי בדיאס (או ישנתי, בכל זאת 4 וחצי שעות נסיעה).

אני כבר לא זוכר מה היה הטריגר, בכל זאת זה היה מזמן, אבל פתאום עלה במוחי רעיון: לבנות את הויז'ואל נובל העברי הראשון בעזרת חברי קהילת אנימה4. לא משהו מסובך וארוך, אבל ויז'ואל נובל לכל דבר.

הרי יש לפחות 3 מתכנתים מנוסים בקהילת אנימה4 שעבודה על התוכנה קטנה עליהם, יש גם מישהי שתוכל לצייר את המשחק, אני יכול לכתוב את המוזיקה,וכמה אנשים יכתבו את הסיפור. כל אחד יעשה את שלו ונצעיד את זה הלאה.

התגובה הראשונית שקיבלתי היא "הבעיה הראשונה ברעיון שלך, הוא שבשבילו צריך לעבוד".

 

אז התוכנית שלי לא הלכה כמתוכנן. האדם שהתנדב לכתוב את הסיפור ויתר באותה קלות שהוא התנדב למשימה ומחוסר ברירה נאלצתי לקחת על עצמי את תפקיד כתיבת הסיפור.

גם את מלאכת בניית התוכנה לקחתי על עצמי וזה דווקא משהו שנהנתי לעשות, אבל גם זה נתקל בקשיים קלים – בעיקר בחוסר מוטיבציה לעבוד על התוכנה ולהעלות אותה שלב מתוכנה בסיסית למוצר מוגמר- וזה מאחר שאין באמת סיפור שאותו ניתן לגולל.

מלאכת הציור נדחתה מאחר ואין מה לצייר כל עוד אין סיפור וכך גם כתיבת הפסקול שהרי צריכה להיות מותאמת למצבים המתוארים בסיפור.

 

ולמרות זאת, לאחר כמעט שלוש שנים (וואו!) מהעלאת הרעיון דווקא קיימת התקדמות בתהליך:

1) ברמת התוכנה  –

למרות שהיא אינה מוצר מוגמר אכן בניתי תוכנה שמסוגלת לקרוא סקריפטים , לכתוב טקסט, להשמיע מוזיקה ולהציג תמונות על המסך. זה אולי לא הרבה, אבל הבסיס לתוכנה קיים ועובד.

2) ברמת הסיפור -

יש תבנית כללית לסיפור. הסינופסיס קיים. החילוק לסצנות קיים ואפילו יש איזה תסריט לסצנה או שתיים. הבעיה העיקרית שלי היא שאני לא סופר ולא תסריטאי. איני יודע לכתוב ואיני נהנה מזה, ולכן הייתי מעדיף להשאיר את המשימה בידיו של מישהו שכן. נכון לכרגע – לא נמצא אדם כזה וזו הבעיה הכי גדולה בפרויקט.

3) ברמת הציור -

יש בחורה מוכשרת שמוכנה להתגייס למשימה כשיהיה משהו שניתן לעבוד איתו – (יענטו סיפור), ויש כמה סקצ'ים ותיאורי דמות ונוף קיימים.

4) ברמת הסאונד – 

קיימות מספר מנגינות ומוטיבים ברמת הסקץ' בשביל המשחק.  גם נושא זה לא הוזנח. יש עם מה לעבוד ויש גם מי שיעבוד על זה (אנוכי, במקרה.)

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

 

 

בקיצור, הפרויקט אמנם קצת קפוא כרגע ולא מתקדם, אבל אני מקווה שמתישהו בעתיד, בעיקר בעזרתכם,  גם אם הוא לא יהיה הראשון, יהיה באפשרותי להציג לקהילה ויז'ואל נובל עברי מקורי.

 

אז אם הרעיון מצא חן בעיניכם ואתם רוצים לעזור בדרך זו או אחרת (במיוחד בתחום כתיבת הסיפור!) אתם יותר מוזמנים לשלוח לי מייל mail me.

תודה מראש :)

 

 

נ.ב אם אנחנו כבר במעמד הזה ומדברים על פרוייקטים, אז רציתי להזכיר את חברי עידוסבינה  (ודרור, שלמרות נוכחותו הגדולה באינטרנט אין לי משהו לקשר אליו) מקהילת אנימה4 שעומלים יום יום על תרגום מנגה חדשה בשם 'הארו פוליש' בנושא איאיידו מיפנית לאנגלית (וחשוב לציין גם שהם הקבוצה היחידה כרגע שמתרגמת את המנגה).

הנה קישור לבלוג הבית שלהם שם תוכלו למצוא לינקים להורדת פרקים מתורגמים וקישורים לקריאה אונליין. בנוסף אקשר אליהם באופן קבוע בתפריט הבלוג שלי. מקווה שתהנו מהמנגה!

הסופ"ש הקודם שלי התחיל בכך שמת לי המודם. והמחסור באינטרנט גרם לי להמשיך את הסדרה הזאת, סטאר דרייבר, מפרק 9 ועד הסוף.

Star Driver

שם מלא: Star Driver: Kagayaki no Takuto

ז'אנר: אקשן, שונאן, מכה

מפיקים: Bones , Aniplex, Square Enix, Bandai Entertainment

מספר פרקים: 25

עונה: סתיו 11

אז ככה, אני חייב לציין שהרבה מהאלמנטים ששולבו בסדרה לא קסמו לי במיוחד. הסיפור שמאחור לא ברור במיוחד ברובה של הסדרה, אי אפשר להבין מה חצי מהדמויות בכלל עושות שם ומה המטרה שלהן, וכל הסדרה נראת כמו פאנסרביס אחד גדול.

ועדיין, בניגוד להרבה סדרות אחרות, ה"מגרעות" האלה לא נמצאות שם סתם או בטעות. הן בנויות לתוך הסיפור בצורה חכמה שמפתחת את העלילה ויש להן סיבה ומטרה. מה שהבדיל את הסדרה הזאת מהרבה סדרות אחרות שפשוט לא הלך להן או ניסו סתם לדחוף בכוח וזה מה שיצא. אבל בכל זאת עליי זה דיי הכביד את הצפייה ולא נהנתי מהאלמנטים האלה ממש, עד כמה שהם היו מתוכננים היטב.

אז למה כן לראות? נקודות האור (סג) האמיתיות של הסדרה נמצאות באינטראקציה בין הדמויות, איכות בניית הדמויות ופיתוחן. הנקודות האלו באמת עשו את הסדרה ועבדו בצורה ממש יפה ומוצלחת. ומדובר בנקודות שקשה לגשת אליהן ולהתמודד איתן בצורה טובה שתספק את הצופה באמת (למשל, משולש אהבה).

עוד נקודה לזכותה של הסדרה היא שלדעתי היא ממש קופצת מדרגה בפרקים האחרונים ומסתיימת בצורה ממש, איך נאמר, אפית. יש הרבה מאוד סדרות אחרות בז'אנר הזה ובכלל שמתחילות עם רעיון טוב ולא יודעות איך לסיים אותו בצורה מספקת. סטאר דרייבר היא לא אחת כזו.

לסיכום, סטאר דרייבר היא סדרה טובה, עשויה היטב ומסיימת עם סוף מספק. אבל האם תתחברו להסדרה או לא זה לגמרי תלוי בכם.
וככה אני גם זורק בקטנה לפה קטע שניגנתי מתוך הסדרה

 

YouTube Preview Image

 


 

 

Ano Hana - MAL

שם מלאAno Hi Mita Hana no Namae wo Bokutachi wa Mada Shiranai

ז'אנר: דרמה

מפיקים: Aniplex, A-1 Pictures

מספר פרקים: 11

עונה: אפריל 11

 
 

הסיבה שאני לא כותב תקציר היא בגלל שאני מרגיש שהוא לא רלוונטי ולא משקף את הסדרה ואופייה.

מעבר לאיכות ההפקה הגבוהה, העיצוב הכללי והצבעיים, עיצוב הדמויות, בחירת המדובבים והפסקול, הקסם של אנו האנה נמצא באיכות הדמויות והפיתוח שלהן. מצד אחד הסדרה מציגה סיפור עם פן א-ריאליסטי ומצד שני היא מציגה דמויות עגולות ועמוקות שקל להתחבר אליהן המתבטאות בצורה מאוד ריאליסטית, עמוקה ואמיתית ובאמת מתמודדות עם הסיטואציות שמולן בצורה אמינה.

אנו האנה היא בהחלט אחד הסדרות היותר מוצלחות ומפתיעות העונה (וזו עונה טובה!) . והנה אנחנו, שני פרקים מהסוף (בעצם, עוד טיפה יותר משבוע עד הסוף)  ואני באמת מאמין שנקבל סוף ראוי לסדרה מצויינת.

 

לסיכום, (ובעצם, הסיבה שבכלל כתבתי את הפוסט הזה), אני רוצה לשתף אתכם בעיבוד קטן שלי עם גיטרה קלאסית לשיר הפתיחה, Aoi Shiori של גלילאו גאליליי (הלהקה, לא איש האשכולות מהמאה ה17)

 

מקווה שתהנו.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

החלטתי להכין טבלה המסודרת לפי ימי שידור של הסדרות שאני רוצה לעקוב אחריהן העונה, או לפחות בינתיים:

 

 

ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שבת
5:00PM
?

10:55PM

:(

 

12:59AM

Hyouge Mono

?

11:00PM

C

 

 

12:45AM

 

2:20AM

 

 

10:00PM

Steins;Gate 

 

2:05AM

Ano Hi Mita Hana no Namae o Bokutachi wa Mada Shiranai. 

1:15AM

Denpa Onna to Seishun Otoko 

?

1:55AM

Hen Zemi 

?

11:15PM

 

 

Ao no Exorcist –  ראיתי מזה פרק 1 וזה נראה דיי נחמד בינתיים. ממש מזכיר לי את פול מטאל אלכמיסט. אני אראה לפחות עוד כמה פרקים כדי לראות מה הקאליבר של זה.

 

Hanasaku Iroha-  ראיתי מזה פרק 1 – הפרק הראשון קצת עצבן אותי בחלקו לגבי ההתרחשויות אבל רמת ההפקה נראת מאוד גבוהה ונראה לי שזה ישתנה מהר. בינתיים יצאו 3 פרקים ואשתדל להשלים אותם בזריזות. צריך לראות עוד מה יהיה.

 

Moshidora- לזה אני אישית מצפה מאוד. סדרה על בייסבול מנקודת המבט של המנג'רית? נשמע מצויין! מתחיל ב25.4

 

Gyakkyou Burai Kaiji: Hakairoku Hen- ראיתי מזה שני פרקים – צ'ינצ'ירורין!!!!! קאיג'י היא לא סדרה שנועדה להיות מצויינת, אבל היא בהחלט יכולה להיות כיפית לצפייה. כרגע בשני הפרקים הראשונים לא באמת קרה שום דבר מעניין, אבל הנאראטור מנסה לעשות פיק מכל שלוק מסכן של בירה. אני מקווה שהדברים הקצת יותר מעניינים יגיעו בקרוב.

 

Steins;Gate – ראיתי מזה פרק 1 – זה היה דיי מבלבל בהתחלה אבל נהיה יותר הגיוני בסוף. יש לזה פוטנציאל להיות מאוד מעניין ויש לזה פוטנציאל להיות על הפנים. אני אנסה לתת לזה עוד שני פרקים אולי רק בגלל שזה ניטרו+

 

Hyouge Mono – אין לי מושג מה זה ממש. הורדתי את הפרק הראשון כי הוא היה בלוליפאוור. מרפרוף קל נראה שזה יכול להיות מעניין. ננסה בקרוב

 

C – ראיתי מזה פרק 1 – בלבולי ביצים בשפע. לדעתי לא היה עשוי בצורה כל כך טובה. אני מקווה שזה ישתפר בהמשך. בנוסף כל הרקע האדום הזה בפרק עשה לי חלחלה.

 

Ano Hi Mita Hana no Namae o Bokutachi wa Mada Shiranai. – ראיתי מזה פרק 1 – מאוד אהבתי את הפרק הראשון. הוא היה עשוי בצורה ממש טובה עם פייסינג מצויין וממש גרם לי להתחבר אליו. אני מקווה שזה ימשיך  בצורה שזה התחיל.

 

Denpa Onna to Seishun Otoko – לא ראיתי. מישהו אמר שכדאי לראות את הפרק הראשון לפחות. נראה.

 

Hen Zemi – לא ראיתי. נשמע מעניין. אני צריך לראות אם אני אתחבר לזה.

 

Nichijou – ראיתי מזה פרק 1 – נראת סדרה נחמדה להעביר איתה את הזמן.

 

 

לסיכום אני חייב לציין שאני ממש מופתע לטובה מכמות הסדרות שמעניינות אותי העונה. ועכשיו אחרי שקניתי מסך חדש למחשב הולך להיות הרבה יותר כיף וקל לראות אנימה.

שיהיה חג שמח ועונה נחמדה לכולם!

 

Bartender

אתמול אחרי כמעט 4 שנים סיימתי את האנימה ברטנדר.

אני אמנם אחד שלא כל כך אוהב אלכוהול, אבל מאוד נהנתי מהאופי הרגוע והמיוחד של הסדרה ועל האופי של כל אחד מהסיפורים השונים שמספרים עליהם בכל פרק ועל התפקיד של הברטנדר בכל סיפור, בכל פרק הרגשתי את הטעם של הקוקטיילים שלהם על הלשון ואיך אני נרגע מהאווירה.  חבל שיש לה רק 11 פרקים, יש לה באמת אופי מיוחד.

אם אתם מכירים סדרות עם אווירה דומה, אל תחששו להמליץ לי
かんぱい! :)

Midori Sour

אחרי שעבר קצת זמן מהכנס אני חושב שאולי הגיע הזמן לדבר עליו קצת כדי לראות מה כדאי לשמר ומה כדאי לשפר בפעם הבאה.

 

עריכה: אני רוצה לקשר לפוסט של עומר שאני מסכים איתו לגמרי וחושב שהוא משקף בצורה מאוד נכונה את מה שאני חושב על כנסי אנימה בארץ ואני ממליץ לקרוא אותו לפני שתקראו את הפוסט שלי.

 

קודם כל אני רוצה להתחיל ולהגיד שלדעתי היה כנס טוב. הוא היה ממוקם באיזור מאוד נוח עם הרבה חנויות במרחק הליכה שאפשר להשיג בהן כל מה שצריך, האולם עצמו גם היה יחסית טוב (למרות שאני ממש מעדיף אולמות בסגנון ההאנגרים הגדולים בגני התערוכה בת"א), לא היה צפוף יתר על המידה, היו מעט יחסית בעיות טכניות מורגשות, היו מספיק תכנים שהיה אפשר לראות וכו'.

ועדיין יש הרבה דברים שאפשר לשפר בכנס, קודם כל אני ארצה להתייחס לכל ההתארגנות לפני הכנס:

אתר הכנס - קודם כל, אתר הכנס היה צריך לעלות הרבה יותר מוקדם ממה שהוא עלה וכך גם התוכן שבו. העיצוב הסופי למשל עלה רק שבועיים לפני הכנס והתוכניה רק 9 ימים לפני. (אגע בתוכניה בהמשך). וכנ"ל גם ההרשמה לטריוויה (שגם בזה אני אגע בהמשך).

דרך אחת טובה לשיפור לדעתי, היא פשוט ליצור אתר באמצעות ממשק כמו wordpress. ממשק כזה בעצם מציע כל מה שצריך אתר אינפורמטיבי. הוא קל מאוד להכנה ולעיצוב ונראה מצויין, אפשר להציג את המידע בכל מני עמודים וקישורים שונים, יש לו RSS (שאגב, היה רעיון ממש מצויין באתר הקודם) ויש לו אפשרות להגיב על כל פוסט (דבר מאוד שימושי לאתר כנס!).  ככה האתר יכול לעלות מוקדם, להציג את כל האינפורמציה בצורה מסודרת ויפה ואפילו לקבל תגובות על כל פוסט והכל במינימום מאמץ!

תוכניה - נראה לי הזוי שהתוכניה עלתה רק  9 ימים לפני הכנס. יש אנשים שלא יודעים אם כדאי להם או לא לבוא לכנס ואחד הדברים המשפיעים על ההגעה שלהם הם התכנים שיועברו בכנס. יש אנשים שגם צריכים לבקש חופש מהעבודה או מהצבא בשביל שהם יוכלו להגיע לכנס, אבל איך הם ידעו אם כדאי להם להגיע אם לא מתפרסמת תוכניה?

אני מודע לעובדה שהדברים לא סגורים ולא יודעים מה בדיוק לשבץ בכל מקום ומתי, אבל צריך לפרסם כמה שיותר מוקדם את כל מה שידוע שיהיה בתוכניה ואפילו גם את מה שצפוי להיות אבל לא סגור. הזמנים פחות משנים. אם זה יהיה באולם העליון או התחתון זה פחות משנה, אבל צריך לפרסם מוקדם מה צפוי להיות כדי שלאנשים יהיה קצת מושג.

הרשמה לקוספליי ושאר הירקות- העובדה שההרשמה התבצעה מראש היא בהחלט עליית מדרגה. חבל אבל שכל הקטע של הרשמה למסקרייד היה רשום בפונט קטן בצבע אדום על רקע כתום. אני בעצמי פספסתי את זה כשחיפשתי הרשמה למאסקרייד ואני בטוח שעוד פספסו כמוני בהתחשב בעובדה שאף אחד לא נרשם למסקרייד.

באתר הכנס רשמו: "קוספליירים יקרים! אם שלחתם את הטופס הרשמה שלכם אבל לא קיבלתם שום הערה או תשובה – זה דווקא סימן מעולה! (:
זה אומר שההרשמה שלכם התקבלה בהצלחה, ואתם רשומים לשיפוט ביום הכנס. אז אל נא להילחץ, הכל תקין."

זו לא התנהלות תקינה. צריך לשלוח מייל לאישור. אנשים יכולים בקלות לשלוח את טופס ההרשמה שלהם לכתובת שונה בטעות וגם עליה לא לקבל תשובה. התנהלות תקינה היא לשלוח מייל לאישור ולא לא לשלוח מייל לאישור.

ההרשמה לטריוויה: בחיית נו, 9 ימים לפני הכנס? אהבתי אבל ששמו שלוש שאלות שמתפקדות כמן רף כניסה.

 

שקיפות - בסופו של דבר הכנסים שמאורגנים ע"י אמא"י הם כנסים שמאורגנים ע"י אנשים מהקהילה בשביל הקהילה. אני חושב שצריך לעדכן כמה שיותר לגבי ההתקדמות בהכנת הכנס (ושאר הדברים גם). כך אפשר לקבל גם פידבקים על מה שנעשה (מה אתם מעדיפים? הרצאה כזאת או כזאת? שתחרות הקוספליי תהיה בשעה הזאת או הזאת? וכו' וכו' וכו') וגם לתת עזרה למה שצריך! אם מפורסם שאולי יש בעיה בתכנים או חוסר במנחים, או שצריך עזרה בכתיבת שאלות לטריוויה או שלל דברים אחרים אנשים יכולים לבוא ולהציע עזרה במה שהם יכולים, משהו שהם לא היו חושבים לעשות לבד כי אם לא מפרסמים שיש בעיות, כנראה שהכל קשורה. שקיפות הוא דבר חשוב, ואם הייתה אפשרות להגיב באתר זה בכלל היה עוזר.

נושא? למי שלא ידע (ואני בהחלט לא ידעתי!) מסתבר היה נושא לכנס. הנושא היה משחקי מחשב יפניים (בגלל זה האתר עוצב בצורה הזאת והיו כל מני עיצובים בכנס שקשורים למשחקי מחשב). חבל, זה לא היה ברור, זה בטח לא נאמר בשום מקום וזה לא השתקף באופי הכנס. הרעיון של נושא לכנס יכול להיות מעניין, אבל בגלל שהוא נשמר בסוד בכנס הזה הוא לא התקרב ללממש את הפוטנציאל שלו ו…חבל אני חושב?

 

הכנס עצמו

Ramona x Ramona

כמו שכבר רשמתי, הכנס היה טוב ברמת העיקרון, אבל היו כמה נקודות שהייתי רוצה לגעת בהן בכל זאת.

התכנים בכנס- היו הרבה תכנים בכנס שזה יפה מאוד, אבל לצערי היו ממש מעט תכנים שנגעו בנושא אנימה ומנגה. הייתה הרצאה על תרגום מנגה של אורי מרקוביץ', והייתה טריוויה. (והיה סרט שבסוף לא הקרינו משום מה). כל שאר התכנים בכנס התייחסו לדברים אחרים כמו קוספליי (בעיקר), משחקי וידאו וכו'. חבל שיש נציגות ממש קטנה של תכנים שקשורים לאנימה או מנגה בכנס אנימה ומנגה.

טריוויה


הטריוויה הייתה חלשה. המבנה של הטריוויה לא היה מסודר והשאלות היו או קלות ממש או קשות ממש. הציבו את המשתתפים בצד אחד של הבמה ככה שאפשר לראות את את הראשון מביניהם. ההנחייה הייתה מאוד חובבנית ורק יצרה יותר אי סדר בטריוויה. רוב הזמן המנחות היו עם הגב לקהל או הרביצו קלות אחת לשניה. לא נראה שהן עשו שום חזרה או סימולציה בפורמט של הטריוויה. הן לא ידעו איך להתמודד לא עם הטריוויה ולא עם המתמודדים וכל הזמן שאלו את הקהל מה הם רוצים או מה התשובה לשאלות. אני חושב שהנחייה היא המפתח למקרים כאלה. המנחה צריך להכיר את הפורמט של הטריוויה בצורה טובה ולדעת איך להתמודד עם מתמודדים שיודעים או לא יודעים את התשובה לשאלה, איך להתמודד עם הקהל שעושה רעש, ואיך להנחות את הכל בצורה יותר מעניין.

תחרות הקוספליי

אני לא אתחיל לנסח את דעתי על תחרות הקוספליי והווקאון בארץ אבל אני כן חושב שההנחייה הייתה קצת יבשה. המנחות הקריאות את השם הסדרה ממנה לקוח הקוספליי (הרבה פעמים בצורה לא מובנת כל כך), עלו אנשים עם קוספליי ואז המנחה עברה אחד ואחד ואמרה "וואו, כמה זמן זה לקח?" וזהו. אני חושב שהרבה יותר רלוונטי לשאול למה בחרת לעשות קוספליי דווקא לדמות הזאת? בנוסף, צריכה להיות רשימה מסודרת של האנשים שעולים לבמה וכל אחד מהם צריך לדעת אחרי מי הוא עולה. ככה שברגע שקוספלייר אחד יורד מהבמה זה שאחריו כבר עולה על הבמה. זה יחסוך הרבה זמן *מת* באירוע. בנוסף מאחר וגם ככה כל ההרשמה נסגרת מראש וצריך לשלוח תמונות רפרנס, למה לא לשים על המסך הגדול מאחורי הבמה תמונות רפרנס מהסדרה/מנגה/משחק שעושים לה קוספליי? ככה גם מי שלא מכיר את הסדרה יוכל להכיר אותה.

המחזמר


היה באמת טוב והתרשמתי ממנו מאוד לטובה. רעיון מגניב, משחק מוצלח, מוזיקה טובה, תלבושות טובות והפקה טכנית ברמה מאוד גבוהה. ח"ח!

אפשר למצוא חלקים מהמחזמר והרבה קטעים נוספים מהכנס ברשימת הארוקון באחד הערוצים שלי ביוטיוב.

 

 

לסיכום, אני חושב שהיה כנס טוב ואני מקווה שהכנסים ימשיכו במגמת ההשתפרות שלהם. אני מאמין שעם כמה שיפורים בסיסיים בצורת הארגון הכנסים אפשר בקלות להרים אותם כמה רמות מעלה.

אשמח לשמוע את דעתכם בכל נושא ולשמוע רעיונות נוספים לשיפור.